כנער צעיר, איב תמיד נמשכה לפתיינה של הצורה הנשית. באופן ספציפי, הקימורים החושניים והחזה השופע של אמי החורגת היו מקור לתשוקה שאין לעמוד בפניה. הכישרון המרשים שלה, זוג שדיים גדולים ועסיסיים שמשאירים מעט לדמיון, היה פיתוי קבוע. הפרי האסור, כביכול. יום גורלי אחד, הזדמנות הוצגה. כשמצאתי את עצמי איתה לבד, הדחף הראשוני השתלט עלי. לא יכולתי להתאפק יותר. בחיוך שטני, עשיתי את המהלך שלי, שפתי פוגשות את רכות המחשוף השופע שלה. הטעם, התחושה, הריח - זה היה משכר. הרגעים שלאחר מכן היו מערבולת של תשוקה ותאווה. גופותינו השתלבו, תשוקותינו מכלות אותנו. הפרי האסור נטעם, והמתיקות לא ידעה שובע. החוויה השאירה אותי במצב של אושר, זיכרון חרוט במוחי. עדות לפתייתה של הצורה הנשית, ולמשיכת התשוקה הבלתי ניתנת לעמוד בפניה.