לאחר ביקור שגרתי בבית החולים, הדברים קיבלו תפנית בלתי צפויה עבור המטופלת הנועזת שלנו. כשהרגישה נחשול של אדרנלין וגירוי, היא החליטה להתמכר למשחק סולו קטן, ממש שם בגבולות חדר בית החולים. המראה של התלבושת הלבנה שלה, המזכירה את לבוש בית החולים, בניגוד לאדום התוסס של תחתוניה, הוסיף לסצנה שכבה נוספת של אירוטיקה. עם חיוך שובב על פניה, היא החלה לחקור את גופה, ידיה משוטטות בחופשיות על קימוריה. המראה שלה נוגעת בעצמה, האופן שבו גופה הגיב למגע שלה, לא היה פחות ממהפנט. החדר התמלא בריח המתוק של תשוקתה, עדות לאקסהיביציוניזם הבלתי מופרך שלה. משחק הסולו שלה היה עדות לאופייה חסר העכבות, תצוגה של תשוקה גולמית ולא מסוננת שהשאירה מעט לדמיון. האופן שבו היא נעה, האופן שבו היא נגעה בעצמה, היה מראה לעין, עדות לצמא הבלתי נדלה שלה להנאה.