אליס, שועלה רעבתנית בצמא להנאה, לא מבזבזת זמן בצלילה אל מעמקי תשוקותיה. יעדה? אלברטס אחוריים עסיסיים, פיתוי מגרה היא לא יכולה לעמוד בפניו. בגיחוך שטני, היא מפשקת את שפתיה, להוטה לעטוף את מעדרו המוצק בעולם של אקסטזה. לשונה, אשפית פיתוי, מרקדת על לחייו, טועמת כל סנטימטר מבשרו המזמין. החדר מתמלא בגניחות הסיפוק שלה, מהדהדות בקצב התמסרויותיה הנלהבות. אלברטס, אבוד במערבולת העונג, יכול רק להתנשף כשפיה המיומן מחולל פלאים על דלתו האחורית. זה יותר מסתם עונג אוראלי; זו סימפוניה של תאווה ותשוקה, מחול של לשונות ולחיים שלא משאיר כלום לדמיון. ככל שהסצנה מתגלגלת, מתברר שאליס היא לא חובבת רגילה. היא מומחית של הנאה, אישה שיודעת להתענג על כל רגע, כל טעם. ואלברטס, הוא יותר מסתם משתתף מוכן. הוא הנושא המושלם לתשוקותיה הגשמיות.