בעקבות עבודתה בתיכון, האם החורגת אניה אולסן מוצאת את עצמה מסובכת במצב סוער. בתה החורגת, שנתפסה בתקרית בריונות אכזרית, עומדת בפני גירוש מיידי מבית הספר. אניה, תמיד האמא החורגת המסורה, מתערבת ומפצירה בהחזרת בנותיה החורגות לתפקידן. עם זאת, המנהל הקפדני, מעורער מהמפגש, רומז שלבת החורגת יש מוניטין נבזי. לא מודאגת, אניה הופכת במהירות את השולחנות, חושפת את נטיותיה התאוותניות. היא מציעה את שירותיה שלה, גופה החושני עדות ליכולתה. המנהל, שאינו יכול להתנגד, נכנע להתקדמות המפתה שלה. אניה, שזקוקה לעזרה, מציעה את שירותיה שלה, את גופה החושני כעדות ליכולתה. אניה, הנאבקת על חייה, נכנעת להתקדמות המפתה שלה. המפגש שנוצר הוא עדות למומחיותה, כל מהלך שלה כיתת אמן בהנאה גשמית. מזיון פנים למציצות, היא שולטת בסצנה, מילותיה סימפוניה של דיבור מלוכלך. זה לא מקרה של חמות, וגם לא תרחיש של בת. זהו סיפור על אמא חורגת, בת חורגת ומנהל תיכון, כולם לכודים במערבולת של תאווה ותשוקה.