בעולם של סטייה, גבר בוגר נלכד, לבושו נקרע בשיטתיות מהמסגרת שלו. העלווה השופעת שלו מגבירה את הארוטיות כשהוא מלקות ללא רחמים, גופו בוער בייסורים. שוביו דורשים מחזה, טקס של פינוק עצמי לפני קהל נלהב. מופשטים, גבריותו פועמת בציפייה כשהוא נדחף אל הסף. השיא שלו, קרשצ'נדו של אקסטזה, משביע את מתייסריו. זה עולם שבו עונג וכאב משתלבים, שבו הכנעה היא הדרך היחידה להשתחרר. עולם שבו האינסטינקטים הראשוניים ביותר שולטים, שבו הגבול בין עונג לכאב מטושטש, ושבו הכלל היחיד הוא גחמה של מי שמחזיקים במושכות.