דקוטה סוורדסון, מפתה מגרה, מוצאת נחמה בזרועות אביה החורג, פורקת את תשוקותיה העמוקות ביותר אליו. ללא ידיעתה, איש סודה אינו חמיה, אלא אביה החורג, איש של ניסיון ותשוקה. כשהיא חושפת את פנטזיית הטאבו שלה להיות מיוחמת על ידי אביה או אחיה החורג, הוא מנצל את ההזדמנות להגשים את חלומותיה הפרועים ביותר. בגיחוך שטני, הוא לוקח שליטה, אצבעותיו משרטטות את קימוריה, מציתות תשוקה ראשונית בתוכה. ידיו המנוסות מנחות את שפתיה הנלהבות לגבריותו הפועמת, פרי אסור שהיא טועמת בשקיקה. חילופי התענוגות מסלימים, העכבות שלהם נשחקות בכל נשימה, כל נגיעה.החדר מתמלא בסימפוניה של גניחותיהם, גופותיהם שזורים בריקוד עתיק כמו הזמן עצמו. זה לא אב ובת, גם לא בת חורגת ואב חורג, אלא אם חורגת מרושעת ובנה החורג המתמכרים לרצונותיהם החוטאים. זהו עולם שבו פנטזיות מתעוררות לחיים, שבו הגבול בין טוב לרע מטושטש, והעונג שולט עילאי.