עלמה צעירה, תמימותה ללא פגע, מוצאת את עצמה לבד בתוך ייסורי תשוקותיה. לא מסוגלת לעמוד בפני פיתוי העונג של עצמה, היא חוקרת את מעמקי הסיפוק של עצמה. במגע עדין, היא מלטפת את קפליה העדינים, כל חבטה מקרבת אותה לקצה האקסטזה. אצבעותיה רוקדות על עורה הרגיש, מתוות שביל של אושר טהור עד שהיא מגיעה לשיא העונג. התחושה מכריעה, והיא לא יכולה שלא לגנוח בקול כשהיא חווה את השחרור האולטימטיבי. מראה השיא שלה הוא עדות לבתוליה, סמל לטוהר שלה שהיא לובשת בגאווה. הגברת הצעירה הזו, כמו חתלתולה, שובבה וסקרנית, חוקרת את גופה שלה בסקרנות תמימה אך נלהבת. חקירתה היא מסע של גילוי עצמי, מסע אל עבר ההנאה האולטימטיבית שרק היא יכולה לחוות. וכשהיא מגיעה לשיא תשוקתה, היא לא יכולה שלא לחייך, יודעת שזו רק ההתחלה של גן העדן האישי שלה.