בעולם שבו עונג הוא כוח, שלוש נשים כנועות מוצאות את עצמן כבולות ונתונות לחסדיה של המאהבת הדומיננטית שלהן. ידיהן קשורות, גופן חשוף, ותשוקותיהן מתלקחות. תחת מבטה הקפדני, הן עוסקות בריקוד חושני, חוקרות זו את גופה של זו באצבעותיהן, צורת השחרור היחידה שלהן. המתח נבנה כשהן מתגרות ונוגעות, גניחותיהן מהדהדות בחדר. האדונית, פילגש אמיתית של שליטה, תופסת את תורה, השוט שלה מצייר סימפוניה של כאב והנאה על פני עורן. ככל שההשפלה מעמיקה, כך גם ההנאה שלהן, גופן מתפתל באקסטזה כשהן מגיעות לשיא אחר שיא. הכניעה שלהן היא ההנאה שלהן, הכאב שלהן התגמול. זה עולם שבו הנאה וכאב משתלבים, שבו כניעה היא המפתח לאקסטזה. זה עולם של הנשים הכבולות והכנועות, שבו הנאה היא נשק המופעל על ידי המאהבת הדומיננטית שלהן.