אחרי יום עצל, נדדתי למסדרון ונתקלתי באחותי החורגת מתרווחת כלאחר יד על הספה. עבר זמן מה מאז שנישאנו הצטלבו, ולא יכולתי שלא להבחין בקימורים המפתים שלה. בחיוך שטני, היא רמזה על האפשרות של מפגש לוהט, פנטזיה מיוחלת שסוף סוף מתעוררת לחיים. תשוקותינו התאוותניות התלקחו ברגע שחדרתי לכוס הצמוד והעסיסי שלה. עוצמת התשוקה שלנו הועצמה על ידי הבהלה הבלתי צפויה, מה שהופך כל שנייה לספור. גופותינו השתלבו במערבולת של עונג גשמי, משאירים את שנינו חסרי נשימה ומשתוקקים לעוד. הריגוש של הלא צפוי, הריגוש של האסור, הריגוש של הרגע.