בלהט הרגע, מצאתי את עצמי חולק את המיטה שלי עם אמי החורגת החדשה, אישה יפה שנראתה יותר מסתם תוספת למשפחה שלנו. כששכבנו שם, המתח בינינו היה מורגש, גופותינו מרוחקים בקושי סנטימטר אחד מהשני. השקט היה עבה, אבל זו הייתה שתיקה שדיברה רבות. יכולתי להרגיש את נשימתה על צווארי, עורה חם על עורי. זו הייתה תחושה ששלחה צמרמורות בעמוד השדרה שלי, וגרמה לי לפקפק בשפיות שלי. האם באמת עמדתי לחצות את הקו הזה? המחשבה הייתה מרגשת ואימתנית כאחד. אבל כשהבטתי בעיניה, ראיתי השתקפות של תשוקתי שלי. זה היה מבט שאמר כל מה שמילים לא יכולות. ובאותו רגע, ידעתי שאני צריך לעשות את הצעד האחרון הזה.