אשת הקונסולו, אישה של חושניות שאין להכחישה, מצאה את עצמה בתוך מפגש נלהב עם המעסה שלה. כשהוא לש במומחיות את גבה, ידיו העזו לאזורים אחרים, והציתו בתוכה אש. עוצמת העיסוי נשקפה בגניחותיה, סימפוניה של עונג שהדהדה בחלל החדר. המעסה, שלא יכול לעמוד בפיתוי גופה, נכנע לרצונותיו, חוקר כל סנטימטר ממנה בלהט שהתאים לה. המראה שלה מתפתלת באקסטזה תחת מגעו המיומן היה עדות לחיבור העמוק שלהם. זה לא היה סתם עיסוי; זה היה ריקוד של תשוקה, חילופי חושניות שהשאירו את שני המשתתפים חסרי נשימה ומשתוקקים לעוד. וכמו שהמצלמה לכדה כל רגע, היא חשפה את התשוקה הגולמית, הלא מסוננת, שקיימת מתחת לפני השטח של חיי היומיום.