בגבולות המוארים באפלולית של המוסך, הברונטית החונקת, ליז, התמסרה לתשוקה הפועמת של אהובה, פסקל. בשאיפה שאינה יודעת שובע לגבריותו, היא לקחה אותו בשקיקה עמוק לתוך פיה, מתענגת על כל סנטימטר. טעם הגירוי שלו הניע אותה לעלות עליו, רוכבת על הזין הפועם שלו בנטישה פראית. פסקל, בתורו, התענג על הקצב המשכר, ידיו חוקרות את קימוריה כפי שהתענג על כל רגע בריקוד האינטימי שלהם. המוסך הדהד בזעקותיהם הראשוניות, גופותיהם השתלבו בסימפוניה של הנאה. ככל שהקצב הסלים, כך גם עוצמת ההתעלסות שלהם, שהגיעה לשיאה בשחרור אקלימי, מותירה את ליז חסרת נשימה ושבעה. גופם, שבולה ממפגשם הנלהב, שכב שזור בגראז' האפלולי, מתבוסס בזוהר האפטר של האקסטזה המשותפת שלהם. טעם תענוגם המשותף התעכב על שפתיהם, עדות לתשוקתם הגולמית, הלא מסוננת.