זוג מהמם ממיאנמר עוסק בהתעלסות נלהבת בחווה הכפרית שלהם. הגבר, עם תיאבון שאינו יודע שובע לציצים הטבעיים של אהובתו, לא יכול להתאפק לקבור את פניו בין קימוריה העסיסיים. הוא מענג אותה במיומנות, מסיע אותה לסף אקסטזה. לשונו הנלהבת חוקרת את קפליה הלחים, שולחת גלים של עונג זורמים בגופה. היא גומלת, לוקחת אותו במומחיות לפיה, לשונה רוקדת על הפיר שלו, שפתיה בקושי מצליחות לעטוף את עוביו. לאחר מכן הגבר לוקח אותה מאחור, ידיו החזקות אוחזות בירכיה כשהוא דוחף לתוכה. זעקות העונג שלה מהדהדות בשדה, גופה מתפתל באקסטזה כשהוא מביא אותה לשיא עוצמתי. הזיווג הנלהב הזה הוא עדות לחיבור העמוק שלהם, גופם השתלב בריקוד עתיק כמו הזמן עצמו.