איזבל, אמא חורגת נואשת, נדחקה לפינה על ידי המנהל המושחת במקום עבודתה. הייתה לו תוכנית מרושעת בראש, ולאיזבל, בהיותה אישה נואשת, לא נותר אלא להיכנע לדרישותיו. המנהל, איש של כוח ושליטה, ניצל את מעמדו כדי לשלוט באיזבל, והפך את המפגש שלהם למשחק מעוות של כניעה ושליטה. הסצנה התגלגלה במשרדו, מקום של סמכות ושליטה. המנהל, גבר של סמכות, ישב מאחורי שולחנו, כוחו ניכר בכל פקודה שנתן. איזבל, לעומת זאת, הייתה נתונה לחסדיו, רצונותיה וחששותיה תומרנו על ידי הגבר הזה של הכוח. איזבל, לעומתה, נכנעה לרצונותיו ולשליטתו, נכנעה לאיזבל, שניסתה להשתלט עליו בכוח. איזבל, שניסתה לשלוט בה בכוח, נכנעה לו, נכנעה לו, נכנעה לדרישותיו של איזבל, והפחידה אותה. איזבל, שנתפסה על ידי המנהל, נכנעה למרותו של איזבל, נכנעת לרצונותיו ולחששותיה, תומרנה על ידי הגבר הזה של הכוח. המתח הצטבר כשהמנהל החל לשלוט בה, פקודותיו הפכו אינטנסיביות יותר. איזבל, אישה בשלה, יכלה רק להיכנע לרצונותיו, גופה נענה לפקודותיו. המנהל, איש ניסיון, ידע להשתמש בכוחו כדי להשיג את מבוקשו. המפגש הותיר את איזבל מושפלת, אך גם ממומשת, עדות לשליטה של המנהלים בה.