עדה לחנון המפתה אך ביישן, קטנטן ותמים, כשהיא מתעמתת באומץ עם איבר אימתני, מנסה להתחמק מאחיזתו. היא מנווטת את דרכה במיומנות סביבו, משתתפת בשפע של תענוגות בשרים. היא מתמכרת בשקיקה למעשה פרגון, שפתיה עוטפות את הפיר במומחיות, לשונה חוקרת בצורה מגרה כל קווי המתאר שלו. התיאבון הבלתי יודע שובע שלה מוביל אותה לחקור את טעם הגבריות, ללקק ולהתענג על מהותה. לאחר מכן היא מציגה ברצון את האזור האינטימי שלה לחקירה, מזמינה את הפאלוס האדיר להתעמק במעמקיה. המפגש האינטנסיבי משאיר אותה מנוצלת לחלוטין, עדות לנחישות הבלתי מעורערת שלה ולרצונות שלא יודעים שובע.