בטוויסט מגרה, שמאלה לבנה מהממת יוזמת מפגש רוחש עם מגדת עתידות עקומה, עורה זוהר כמו השמש העולה. האווירה מתפצחת בתשוקה גולמית כשהשימייל, עם זיק שובב בעינה, משתלטת. היא מפשיטה במומחיות את בן לוויתה השזוף, חושפת קימורים טעימים שמתחננים לחקירה. ידי הקוקסינליות משוטטות בחופשיות, מלטפות כל סנטימטר מגוף מגדי העתידות בלהט שמדבר רבות על הרעב הבלתי יודע שובע שלה. גופם נשזר בחיבוק נלהב, גניחותיהם ממלאות את החדר כשהם מתעמקים זה בזה במעמקים. מגע השמלים הוא מופתי, כל תנועה שלה נועדה להצית ניצוצות של עונג. מגדת העתידות, בתורה, תואמת את צעדיה לצעד, כל תגובה שלה עדות לתשוקות הגשמיות שלה. זה מעיד על התשוקה הגולמית, הלא מסוננת, שיכולה להצית בין שתי נשמות, מחול תשוקה שלא משאיר מקום לעכבות.