בסיפור עתיק כמו הזמן, בחורה צעירה ואביה לוקחים חופשה בהרים, שם האוויר פריך והנופים עוצרי נשימה. כשהם מתמקמים בבקתה הנעימה שלהם, המתח ביניהם הופך להיות מוחשי. הילדה, בסקרנות התמימה אך שאינה יודעת שובע, לא יכולה לעמוד בפני הפיתוי של גבריותו של אביה. למרות שאמותיה מזהירות מפני תענוגות אסורים כאלה, הילדה נכנעת לרצונותיה ומוצאת את עצמה על ברכיה, מענגת את אביה בלהט שמפתיע אפילו את עצמה. ככל שהלילה נמשך, הרעב של הבנות לאביה מתגבר. היא מתחילה לחקור את גופו, ידיה משוטטות על גזרתו השרירית. המראה של אביה, איש זקן עם מבט פראי בעיניים, מעביר צמרמורות של התרגשות לאורך עמוד השדרה שלה. כשאור הירח זורם דרך החלון, הילדה לוקחת את גבריותו של אביה לפיה, כישוריה התחדדו משנים של תרגול. השיא של המפגש שלהם משאיר את שניהם חסרי נשימה, גופם השתלב ברגע של אקסטזה טהורה. כשהם שוכבים שם, מנוצלים ומסופקים, הילדה מבינה שלפעמים, הרצונות האסורים ביותר יכולים להוביל לחוויות המספקות ביותר.