אווה עדן, נערה שובבה, החליטה לבקר בחנות לאחר שעות העבודה, מתוך כוונה לגנוב כמה פריטים. היא לא ידעה, לבעלת החנות הייתה מערכת מצלמה נסתרת במקום, לוכדת כל תזוזה שלה. כשסיימה למלא את התיק שלה בממתקים, שמעה צפצוף ממערכת האבטחה, החושף את מקום הימצאה. בעל החנות, במקום להתקשר למשטרה, החליט להתעמת איתה בעצמו. הוא צעד לתוך המוסך, שם התכופפה אווה בפחד. המראה של בעל החנות עומד שם, מבט חמור על פניו, שלח צמרמורת בעמוד השדרה שלה. הוא איים לקרוא לרשויות, אבל אז שינה את דעתו, מציע לה סוג אחר של עונש - כזה שכלל הרבה יותר מסתם אזהרה. אווה, בהיותה הילדה השובבה שהיא, לא נאבקה הרבה. היא ידעה מה צפוי לה והייתה מוכנה לזה. בעלת החנות, מנצלת את המצב, החלה לפתות אותה, מובילה למפגש פראי ולוהט.