בסצנה מגרה זו, אלת הובנה מהממת משתלטת על כנועה בלונדינית. הגברת, פילגש אמיתית של דומיננטיות, לבושה בעור שחור, כל תנועה שלה מפקירה כוח וסמכות. היא פוקדת על השפחה שלה, אישה בלונדינית יפה, לכרוע ברך לפניה. השפחה מצייתת, עיניה מושפלות בכניעה. לאחר מכן הדומינה עוברת לקשור את ידיה ורגליה של עבדיה, משאירה אותה פגיעה וחשופה. השפחה מיבבת, אבל היא יודעת טוב יותר מאשר לא לציית. הדומינה לוקחת את הזמן שלה, מתענגת על כל רגע של עבדיה הסובלים. היא סוטרת על פני העבדים, ידה צורבת עם הפגיעה. השפחה מתכווצת, אבל היא יודעת את מקומה. זו לא סצנה של הנאה, אלא של כוח ודומיננטיות. הדומינה שולטת באגרוף ברזל, העבד שלה נכנע ברצון לכל פקודה שלה.